<h1>ראבי"ה סימן תתכ"ד</h1>
<h2>דף יב.</h2>
מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס וכו' ר' יוסי אומר זולף וגומר כדרכו. ואמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי דחייש אפילו לפסידא זוטא. והלכות מועד כהלכות כותים, (כ)לומר שעקרות הן ואין למידות זו מזו. ואמר אביי הלכות מועד כהלכות שבת יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה. ושרי למישעי חביתא בחולו של מועד, לא שנא יין ולא שנא שכר. וכל אלו התירו בשלא כיון מלאכתו. ולכן צריך ליזהר לקשור החביות קודם המועד אם ידוע לו שיהיה לו יין ויגיע הבציר במועד, דהיינו כיון מלאכתו במועד, אבל אם אינו ידוע לו מקודם ועתה קנה היין או נתנו לו בחובו מותר. גרסינן בירושלמי [ה"ב] מי שהיה יינו בתוך הבור (וכו') הא בתחלה אסור מה אנן קיימין אם כשהגיע זמנו לבצור ולא בצר הוא חטא על נפשה אם כשלא הגיע זמנו לבצור [יכיל הוה קאים. אלא כי נן קיימין בשהגיע זמנו לבצור] הוא סבר דיכול קאים ולא קם.
